עדנה בן צבי / רקמת החיים

עדנה ז"ל היתה ציירת יוצרת שכתבה, טיפלה באנשים ולימדה קבוצות במשך שנים רבות באופן ייחודי וחלוצי.
אתר זה מאפשר היכרות עם יצירותיה של עדנה, אשר היתה ציירת אינטואיטיבית ייחודית שהציגה את עבודותיה בתערוכות ובגלריות והוא הוקם כדי לכבד את חייה של עדנה שהכירה בתוכה את המקום של תקווה וצמיחה מתוך משברי חיים, אשר בראיה הוליסטית בחרה להפוך אותם להזדמנות.
עדנה חשה איכויות של צבעים, ידעה בנימי נימים, על הקשר בין צבעים לבין נפש האדם, ושילבה את עולם היצירה והריפוי בעבודתה ובכך סייעה לאנשים ללכת את הדרך שלהם, בלי פחד, לעבור תהליכי התפתחות, להגשים את עצמם ואת החלומות שלה.
היצירות כולן הינן פרי תהליכים של עבודה פנימית ששילבה בתוכה הקשבה, התנסות והתבוננות, הן ביצירה ובעבודה עם הצבע והן בדרך הטיפולית.

עדנה היתה חלוצה שהביאה הבנות חדשות ומאירות לגבי הצבע והשפעתו על נפש האדם.

קורות חיים

נולדה ב1951, חיה ויצרה בקרית טבעון

בוגרת המכון לאמנות אורנים

בוגרת לימודי רפואה הוליסטית

בוגרת לימודי פסיכותרפיה רוחנית – המרכז לכיוונים חדשים

 

תערוכות

2006 תערוכה קבוצתית מרכז הנצחה קרית טבעון

2009 – תערוכת יחיד "נקודת כניסה" יד למגינים קיבוץ יגור

2009 – תערוכת יחיד "מבע צבעוני" גלרית נוף התבור קיבוץ מזרע

2010 – תערוכה קבוצתית – מנדלות – בית לחם הגלילית

2011 – תערוכת יחיד "מרבדים" מרכז הנצחה קרית טבעון

2011 – תערוכה קבוצתית – בית הטכסטיל תל אביב

2013 – תערוכת יחיד – גלרית קיבוץ מעגן מיכאל

2015 – תערוכת יחיד "רקמת חיים" בית האמנים חיפה

2022 – תערוכת יחיד " צבע החיים" גלריית משמר העמק 

"עבודה זו מרתקת ומובילה למקומות מוארים ומדוייקים, המביאים להתרחבות ולמודעות גבוהה שעוזרים בהתקדמותנו ובהתפתחות נו כישויות נפרדות וכשותפים ליצירה כולה, לבריאה הגדולה".
הירוק המלבלב השובה את הלב, מוריק בכל גווניו ומחדש כל תא ותא, צומח ללא הפוגה
הכתום ערב לחיך, את הטעמים ממש מעורר ומאוד מחזק האדום מגיח בשיא עזותו, מלא בעוצמתו, עד כדי חוצפתו, עמוק מחמם תומך ובונה
הכחול זורם מבהיר ועד כהה מדבר ומחלחל לכל פינה ומשנה את זוית הראיה הוורוד הרך כל כך והמזכך בעדינותו נכנס מעת לעת ואותי מחבק
הצהוב המאיר הזורח, מכל טובו אל הרגש מוביל אותי לפגשו בלא חשש עם אור רב, זוהר בוהק, מאיר ומורה
הסגול החכם, המסתורי, הגבוה המאפשר להביט ממקום והחלטי, את הדמיון פותח בשבילי מכהה ועד בהיר ואותי מאוד מעשיר
את יצירותיה עדנה ליוותה במילים כתובות, אשר נמצאו לאחר פטירתה

כתמי צבע עזים – אדום, ירוק , סגול או צהוב, משתלבים יחדיו בציוריה  של עדנה ז"ל דודתי האהובה. הקומפוזיציות עשירות הצבע מחפשות אחר ההרמוניה והאיזון בין הצבעים – בין חום וקור, אש ומים, בין עולמות גשמיים ורוחניים.  בתוכן היא יצרה כתב יד אישי של קו וצבע בצבעי שמן, במשיכות מכחול אינטואיטיביות וחופשיות.

ההתבוננות בציוריה רבי הנוכחות מזמינה אותנו למסע בין צבעים וצורות, בין הפשטה לדימיון, בין ליטוף ורוך לבין זירת מאבקים. לפעמים נגלה בהם משהו מוכר, משהו שמזכיר דמות או נוף, אך המיסתורין נשאר שם תמיד, בין היצירה לבין הצופה התוהה בליבו מהם אותם קודים בלתי מפוענחים בהם היא משתמשת? מהם אותם סימנים? 

ציוריה מזמינים אותנו להצטרף אליה למסע, להתחבר כמוה באמצעות צבעים וצורות – לעולם, לנשמה, לרבדים הפנימיים, לרעיונות, לשאלות, לתחושות ולזכרונות אשר אינם מרפים.

בתערוכה זאת ביקשנו להתבונן שוב בעבודותיה, להזכר בהן בגעגוע, לקרוא את המילים בהם ליוותה את את פעולת הציור, ולצלול יחדיו אל האינפורמציה החזותית, התובנות, המחשבות והתשובות שנחשפות בעבודותיה המופשטות.

עדנה בן צבי, ציירת קולוריסטית, אשר דרכה האומנותית רצופה בציורים חופשיים אבסטרקטיים. הצבע הוא דרך החיים שלה ומכאן נגזר שם התערוכה "צבע החיים".
הצבעוניות המרהיבה בעבודותיה מפגינה תעוזה רבה, ומגלה שפה ציורית מובהקת ורבת נוכחות. שפה זו, המופשטת ברובה, בנויה היטב, ומייצרת ציורים מרובדים בפורמאטים גדולים.
ציוריה הצבעוניים נוצרים על ידי משיכות מכחול קצביות אינטואיטיביות וחופשיות, המונחות בצבעי שמן על הבד הלבן החשוף.
החיבור בין מקטע אחד למשנהו יוצר שיווי משקל המאזן בין משיכות המכחול ומוביל לדיאלוג הרוקם את המקצב המעניק לעבודות מבע חדש.
העבודות מקיימות דיאלוג מרתק בין פנים פגיע, חשוף ורך, לבין חוץ קשוח ומגונן. דיאלוג זה משקף את זירת המאבקים שבין האדם לסביבה, את התגוששות המתמדת שבה מתעצבים יחסיו עם עצמו, עם אנשים אחרים ועם העולם סביבו.
האמנית יוצאת למסע בים של שאלות, ובמהלכו היא בוחנת שורה של קודים וצפנים בלתי מפוענחים, ומזמינה את הצופה לבחור בין עמדה של משקיף מן הצד לבין הצטרפות כשותף למסע המרתק הנמשך תדיר בעבודותיה.
בתערוכה יוצרים הציורים איזון בין החומרי למופשט , ובין הקו לכתם. מצד אחד עוסקות העבודות בצורה ובצבע ומצד שני הן נותנות ביטוי לתחושות שצורות אלו מעוררות.
אלמנט מטאפיזי מתגבש בהן בעת שדימויים וצורות חורגים מהקשרם הנטורליסטי אל עבר מציאות אידאית. אלמנט המיסתורין מתייצב כחיץ בין היצירה לבין הצופה המתעקש להשיג הבנה מילולית שלה, אולם האלמנט שהוצא מהקשרו מאפשר לאמנית ליצור דימויים שלא ניתן למצוא להם מקבילה נטורליסטית.
עדנה בן צבי רואה את העולם מבעד לאסתטיקה של צבעים וצורות המתחברים לעולמה הפנימי ולדרך ראיית עולמה. הציור והצבעים פותחים בפיה פתח להתחבר לדבריה לנשמה, לרבדים פנימיים, ומעניקים חופש לבטא רעיונות ותחושות שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. תוך כדי מלאכת הציור נחשפות בפניה הבנות ותובנות, סוג של אינפורמציה ממקום גבוה יותר שאין להם תשובות בחיי היום יום.
הציור עבורה הוא שדה בטוח, מרחב מוגן, יציב ונוח המעניק לה שקט ושלווה. כשהיא מציירת היא עוסקת בתנועה של הצבע, הצורה, הקו הכתם והחיבור בינהם. אומנם תהליך היצירה בא ממקום מוכר, אולם אין אפשרות להביע אותו במילים גשמיות אלא בצבע.
שני עשורים עוסקת בן צבי בטיפול הוליסטי ובשנים האחרונות החלה בטיפול באמצעות ציור כסוג של תקשורת עם עולם הצבעים והצורות, החושפים את עולמנו הפנימי.
דווקא מבעד לציורים המופשטים נחשפת אינפורמציה, תובנות, מחשבות ותשובות. החיים בצבעים, בציור של אחרים, חושפים בפניה מעין מפה של חיי האדם.
פתיחת התערוכה, רקמת חיים

עדנה בן צבי, האותיות הראשונות, במהופך, הרי לכם המילה צבע. ברית שכזאת אין מפרים, עדנה במהופך – הנדע. הנדע צבע, ככה פשוט.

לא פחות מיכולתה של עדנה לשוחח בצבעים, בתדרים, הם בתמורה הגדירו אותה, תחזקו ורפאו, בעיקר הצהוב הדומיננטי כל כך בעבודתה, הצהוב מסמל את מקלעת השמש. צ'אקרת הטבור, המפרידה בין האדומים והכתומים, החומים הארציים, הנמוכים, הם הבסיסי והמקרקע.

לעומת הירוק המלבלב, של צ'אקרת הלב, הלב הענק שלקח את עדנה למחוזות של רגישות ומיומנויות טיפול באחרים, גם בשעותיה הקשות ביותר, היא ציינה איזה אושר וזכות נפלו בחלקה, לסייע ולתמוך בתלמידים שלה.

הגוונים הכחולים של צ'אקרת הגרון עזרו לעדנה לתקשר היטב, לבטא בבהירות מכאיבה, בכנות ואומץ, ידעה לבקש את הסיוע שרצתה, במינון המדויק לה.

עדנה לקחה את הנופים הרגשיים שבתוכה ומזגה אותם לתמהיל גואש ומתפרץ של מרחבי שדות פורחים, אל העמק, אל נופי ילדות. בתיחום מדוד של רגבים כהים, ריבועיים, מוריקים באקראי, אין סוף נביטות ראשונות, אפשר דרכם להריח את הגשם האחרון המזדחל ונספג בתלמים החרוצים, מלקוש מחלחל, ממטיר תובנות. עמוק, עמוק, חזרה אל השקט והיופי שידעה עדנה והקרינה סביבה ברוך, באהבה, בעדנה.

אסיים במילים של עדנה
"שום דבר לא יכול לעצור אותי או את פרץ הצבע הנובע מתוכי המכיל אותי. תנועה, זרימה, עצמה, אל לי לחשוש מפניה, מפניהן. זרם החיים נושא אותי על גלגל הצבעים. מתגלגלת על המים בתנופה אדירה, אין לפנות שמאלה או ימינה, הדרך היא אחת דרך הצבע, דרך היצירה, דרך היופי, דרך האמנות, הדרך שלי ברורה, בצבעוניותה, בעוצמתה, בגודלה, בהיקפיה, מקום, מרחב, שדה, לבבי, אתי, שמח, מקבל מעניק"