עדנה בן צבי, ציירת קולוריסטית, אשר דרכה האומנותית רצופה בציורים חופשיים אבסטרקטיים. הצבע הוא דרך החיים שלה ומכאן נגזר שם התערוכה "צבע החיים".
הצבעוניות המרהיבה בעבודותיה מפגינה תעוזה רבה, ומגלה שפה ציורית מובהקת ורבת נוכחות. שפה זו, המופשטת ברובה, בנויה היטב, ומייצרת ציורים מרובדים בפורמאטים גדולים.
ציוריה הצבעוניים נוצרים על ידי משיכות מכחול קצביות אינטואיטיביות וחופשיות, המונחות בצבעי שמן על הבד הלבן החשוף.
החיבור בין מקטע אחד למשנהו יוצר שיווי משקל המאזן בין משיכות המכחול ומוביל לדיאלוג הרוקם את המקצב המעניק לעבודות מבע חדש.
העבודות מקיימות דיאלוג מרתק בין פנים פגיע, חשוף ורך, לבין חוץ קשוח ומגונן. דיאלוג זה משקף את זירת המאבקים שבין האדם לסביבה, את התגוששות המתמדת שבה מתעצבים יחסיו עם עצמו, עם אנשים אחרים ועם העולם סביבו.
האמנית יוצאת למסע בים של שאלות, ובמהלכו היא בוחנת שורה של קודים וצפנים בלתי מפוענחים, ומזמינה את הצופה לבחור בין עמדה של משקיף מן הצד לבין הצטרפות כשותף למסע המרתק הנמשך תדיר בעבודותיה.
בתערוכה יוצרים הציורים איזון בין החומרי למופשט , ובין הקו לכתם. מצד אחד עוסקות העבודות בצורה ובצבע ומצד שני הן נותנות ביטוי לתחושות שצורות אלו מעוררות.
אלמנט מטאפיזי מתגבש בהן בעת שדימויים וצורות חורגים מהקשרם הנטורליסטי אל עבר מציאות אידאית. אלמנט המיסתורין מתייצב כחיץ בין היצירה לבין הצופה המתעקש להשיג הבנה מילולית שלה, אולם האלמנט שהוצא מהקשרו מאפשר לאמנית ליצור דימויים שלא ניתן למצוא להם מקבילה נטורליסטית.
עדנה בן צבי רואה את העולם מבעד לאסתטיקה של צבעים וצורות המתחברים לעולמה הפנימי ולדרך ראיית עולמה. הציור והצבעים פותחים בפיה פתח להתחבר לדבריה לנשמה, לרבדים פנימיים, ומעניקים חופש לבטא רעיונות ותחושות שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. תוך כדי מלאכת הציור נחשפות בפניה הבנות ותובנות, סוג של אינפורמציה ממקום גבוה יותר שאין להם תשובות בחיי היום יום.
הציור עבורה הוא שדה בטוח, מרחב מוגן, יציב ונוח המעניק לה שקט ושלווה. כשהיא מציירת היא עוסקת בתנועה של הצבע, הצורה, הקו הכתם והחיבור בינהם. אומנם תהליך היצירה בא ממקום מוכר, אולם אין אפשרות להביע אותו במילים גשמיות אלא בצבע.
שני עשורים עוסקת בן צבי בטיפול הוליסטי ובשנים האחרונות החלה בטיפול באמצעות ציור כסוג של תקשורת עם עולם הצבעים והצורות, החושפים את עולמנו הפנימי.
דווקא מבעד לציורים המופשטים נחשפת אינפורמציה, תובנות, מחשבות ותשובות. החיים בצבעים, בציור של אחרים, חושפים בפניה מעין מפה של חיי האדם.